ביום חמישי, 13 בפברואר, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר שני משפטים שזעזעו את הפוליטיקה הישראלית. המשפט הראשון: נתניהו צריך לקבל חנינה. המשפט השני: הרצוג "צריך להתבייש בעצמו" שלא נתן אחת.
רגע. נשיא של מדינה זרה אומר לנשיא שלנו מה לעשות? בעניין פלילי פנימי? בואו נפרק את מה שקרה כאן.
מה בדיוק קרה?
למה זה חשוב — ולא רק כ"דרמה"
קל לפטור את זה כעוד פרק ב"ריאליטי טראמפ". אבל בואו נבין מה באמת עומד כאן על הכף:
1. ריבונות
חנינה היא סמכות של נשיא ישראל. ורק שלו. החוק הישראלי קובע תהליך ברור — בקשת חנינה עוברת קודם דרך משרד המשפטים, ורק אחר כך מגיעה לנשיא. כשנשיא זר דורש ממנו לפעול — ובאופן פומבי — זו פגיעה בריבונות המדינה. לא משנה מי הנשיא הזר ולא משנה כמה הוא אוהב את ישראל.
2. השאלה שאף אחד לא עונה עליה
הגורמים הקרובים להרצוג שאלו שאלה מאוד ישירה: האם נתניהו ביקש מטראמפ להפעיל לחץ ציבורי? אם כן — ראש ממשלה ביקש מנשיא זר להתערב בהליך משפטי פנימי נגדו. אם לא — טראמפ פעל על דעת עצמו, וזו בעיה דיפלומטית אחרת לגמרי.
נתניהו טרם השיב.
3. ההקשר: משפט פלילי פעיל
נזכיר: נתניהו נאשם בשלוש פרשיות — שוחד, מרמה והפרת אמונים. המשפט מתנהל. מערכת המשפט עובדת. בקשת חנינה בזמן שהמשפט פעיל היא צעד חסר תקדים בישראל.
מהישראלים לא מאמינים לגרסת נתניהו לגבי אירועי 7 באוקטובר — לפי סקר מעריב מ-13 בפברואר. 28% מאמינים, 25% אומרים שהם לא רוצים לדעת.
מה הכנסת עושה בנידון?
התשובה הקצרה? לא הרבה. והתשובה הארוכה? הכנסת עסוקה בשלושה קרבות מקבילים שכולם קשורים:
- חוק התקציב 2026 — תקציב של 220 מיליארד ₪ עבר קריאה ראשונה, אבל סיעות החרדים חסמו את המשך התהליך כאמצעי לחץ בנושא חוק הגיוס. התוצאה: שלושה ימי דיונים הלכו לפח.
- ועדת חקירה ל-7 באוקטובר — ועדת חוקה, חוק ומשפט ממשיכה לדון בהצעת חוק שמציעה ועדת חקירה פרלמנטרית (ולא ממלכתית). כל האופוזיציה בחרם. היועצת המשפטית הזהירה שההצעה פגומה.
- חוק הגיוס — הקואליציה דוחפת חקיקה מזורזת לפטור ישיבות משירות צבאי. ביקורת חריפה מנפתלי בנט ומהמערכת הביטחונית שמזהירה ממחסור בכוח אדם.
ואז, באמצע כל זה, טראמפ מטיל רימון חנינה למגרש.
התמונה הגדולה: דמוקרטיה מתחת ללחץ
בואו נסתכל על מה שקורה כאן מגובה:
- ראש ממשלה תחת כתב אישום מסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית על כישלון ביטחוני הכי חמור בתולדות המדינה
- במקום זאת, הוא מקדם ועדת חקירה פרלמנטרית — שהוא שולט בה
- במקביל, הוא נפגש עם נשיא ארה"ב שדורש חנינה עבורו
- במקביל לכל זה, הקואליציה מסרבת לציית לפסק דין של בית המשפט העליון בעניין הדחת שר
כל אחד מהאירועים האלה בנפרד הוא דרמטי. ביחד, הם מציירים תמונה של מערכת דמוקרטית תחת עומס חריג.
ובסקרים? בנט ונתניהו כמעט שווים — 40% מול 41% בשאלה מי ראוי לכהן כראש ממשלה. גוש האופוזיציה עומד על 60 מנדטים מול 50 לקואליציה. הבחירות חייבות להתקיים עד אוקטובר 2026.
"למיטב זכרוני, אני נשיא ישראל."
— נשיא המדינה יצחק הרצוג, 14 בפברואר 2026
שבעה מילים. שקטות, מדודות, ומאוד ישראליות. בין אם אתם בעד או נגד הרצוג, חנינה, נתניהו או טראמפ — שבע המילים האלה אומרות דבר אחד: יש גבולות. ראש ממשלה אחד. נשיא אחד. מערכת משפט אחת. והם שלנו.
מה אומרים חברי הכנסת שלכם?
והנה השאלה שאף אחד לא שואל: מה הח"כ שלכם חושב על חנינה לראש ממשלה מכהן?
הם הצביעו על חוקים שנוגעים בנושא הזה — סמכויות נשיא, הפרדת רשויות, מינוי שופטים. אבל מי מכם יודע איך הם הצביעו?
🗳️ רוצים לדעת אם הח"כ שלכם תומך בחנינה?
עשו את החידון. 17 שאלות מתוך הצבעות אמיתיות בכנסת. גלו מי באמת מייצג אתכם — לא לפי הצהרות, לפי מעשים.
— טד ✨
נתונים, לא דעות. שקיפות, לא סיסמאות.