📋

הסכמי קואליציה

הדבק שמחזיק את הממשלה — מדריך מקיף להסכמים הקואליציוניים שמעצבים את הפוליטיקה הישראלית

📜 מהו הסכם קואליציוני?

הסכם קואליציוני הוא מסמך משפטי-פוליטי שנחתם בין מפלגות המצטרפות יחד להקים ממשלה. מאחר שאף מפלגה בהיסטוריה של ישראל לא זכתה ב-61 מנדטים הנדרשים לשלוט לבדה, כל ממשלה נוצרת מקואליציה של מספר מפלגות.

🔑 מה כולל הסכם קואליציוני?

  • חלוקת תפקידים — מי מקבל אילו משרדים ותיקים
  • מדיניות מוסכמת — התחייבויות לחקיקה, תקציב ורפורמות
  • נספחי תקציב — הקצאות כספיות מיוחדות לכל מפלגה
  • כללי משחק — משמעת הצבעה, מנגנוני יישוב סכסוכים
  • סעיפי יציאה — תנאים לפירוק הקואליציה
💡 האם ידעתם? הסכמי קואליציה בישראל אינם מחייבים משפטית — בג״ץ קבע שהם הסכמים פוליטיים שבכבוד, לא חוזים אכיפים. בפועל, הם הבסיס לתפקוד הממשלה.

🔧 איך נוצרת קואליציה?

תהליך הרכבת הקואליציה מתחיל עם פרסום תוצאות הבחירות — אחד המהלכים הפוליטיים המורכבים ביותר:

  1. תוצאות הבחירות — 120 מנדטים מתחלקים בין המפלגות שעברו את אחוז החסימה (3.25%).
  2. התייעצויות עם הנשיא — כל סיעה ממליצה בפני נשיא המדינה על מועמד לראשות הממשלה. הנשיא מטיל את המשימה על המועמד עם הסיכוי הטוב ביותר.
  3. 28 יום להרכבה — המועמד מקבל 28 יום (+ אפשרות הארכה של 14) למו״מ עם מפלגות.
  4. משא ומתן — סבבי מו״מ על חלוקת משרדים, תקציב, חקיקה וסדרי עדיפויות. לעיתים נמשך שבועות.
  5. חתימה על הסכמים — כל מפלגת קואליציה חותמת על הסכם נפרד עם המפלגה הגדולה.
  6. הצבעת אמון — ראש הממשלה מציג את ממשלתו בכנסת. נדרש רוב של 61 ח״כים מ-120.
  7. כינון הממשלה — עם קבלת האמון, הממשלה נכנסת לתפקיד ומתחיל יישום ההסכמים.
⏱️ שיא מהירות: ממשלת בן-גוריון הראשונה (1949) — ימים ספורים. שיא עיכוב: 2019-2021 — ארבע מערכות בחירות עד לממשלה יציבה.

🏛️ קואליציית הכנסת ה-25

הקואליציה ה-37 בתולדות ישראל הוקמה בדצמבר 2022 בראשות בנימין נתניהו, והיא מונה 64 מנדטים מ-6 מפלגות:

64מנדטים
6מפלגות
29.12תאריך כינון (2022)
🔵 הליכוד
32 מנדטים
יו״ר: בנימין נתניהו
⚫ ש״ס
11 מנדטים
יו״ר: אריה דרעי
⬛ יהדות התורה
7 מנדטים
יו״ר: יצחק גולדקנופף ומשה גפני
🟤 הציונות הדתית
7 מנדטים
יו״ר: בצלאל סמוטריץ׳
🟠 עוצמה יהודית
6 מנדטים
יו״ר: איתמר בן-גביר
⚪ נעם
1 מנדט
יו״ר: אבי מעוז

📌 הבטחות והתחייבויות מרכזיות

  • רפורמה במערכת המשפט — שינוי מנגנון בחירת שופטים, פסקת התגברות, ומגבלות על הביקורת השיפוטית
  • ש״ס: תוספות תקציב ניכרות לחינוך חרדי, שיכון, ורווחה; העלאת קצבאות ילדים
  • יהדות התורה: הסדרת פטור מגיוס לתלמידי ישיבות, שמירה על סטטוס קוו דתי
  • הציונות הדתית: העברת סמכויות בשטחי יהודה ושומרון, הרחבת ההתנחלות, משרד במינהל האזרחי
  • עוצמה יהודית: הקמת משמר לאומי תחת שר לביטחון לאומי, שינוי כללי פתיחה באש
  • נעם: סמכויות ב"זהות יהודית" בחינוך, מנהלת זהות יהודית

📚 קואליציות היסטוריות בולטות

🏆 שיאים — הגדולות והקטנות

~108 🔺 הקואליציה הגדולה ביותר
61 🔻 הקואליציה הקטנה ביותר

🔺 הגדולה ביותר — ממשלת אחדות 1967

ערב מלחמת ששת הימים, כמעט כל המפלגות בכנסת הצטרפו לממשלת אחדות בראשות לוי אשכול. כ-108 מנדטים מתוך 120 — רק המפלגות הקומוניסטיות נשארו בחוץ.

🔻 הקטנה ביותר — מספר ממשלות ב-61 מנדטים

ממשלת בנט-לפיד (2021) עם 61 מנדטים בדיוק היוותה דוגמה קלאסית לקואליציה צרה. גם ממשלות רבין (1992) עם 62 מנדטים ותמיכה חיצונית ערבית נחשבו לצרות ביותר.

📊 עובדות נוספות

  • הכי הרבה שותפות: ממשלת השינוי (2021) — 8 מפלגות
  • הכי מעט שותפות: ממשלות בן-גוריון הראשונות — 3-4 מפלגות
  • הכי קצרה: ממשלת בנט-לפיד — כשנה אחת (2021-2022)
  • הממשלה שקמה הכי מהר: ממשלת בן-גוריון הזמנית (1948) — ביום הכרזת העצמאות
  • מספר ממשלות: 37 ממשלות ב-75+ שנים — ממוצע של כ-2 שנים לממשלה

⚖️ משמעת קואליציונית

עקרון מרכזי בפוליטיקה הישראלית — מחייב את כל חברי הקואליציה להצביע בהתאם לקו המוסכם:

🎯 איך זה עובד?

  • שוט קואליציוני (Coalition Whip) — ח״כ בכיר המופקד על הבטחת נוכחות והצבעה אחידה. בכנסת ה-25, תפקיד זה מאויש ע״י יו״ר הקואליציה.
  • תיאום הצבעות — לפני כל הצבעה חשובה, מתקיים תיאום בין השוטים של כל סיעה בקואליציה.
  • זוגות (Pairing) — הסכם בין ח״כ מהקואליציה לח״כ מהאופוזיציה להיעדר יחד מהצבעה, כדי לשמר את האיזון.
  • היעדרות מתואמת — ח״כ שלא יכול להצביע "בעד" חייב לקבל אישור להיעדר, כדי לא לחשוף את הקואליציה.

🚨 סנקציות על הפרת משמעת

  • קנס כספי — בסיעות מסוימות, ח״כ שמפר משמעת צפוי לקנס של אלפי שקלים
  • הדחה מוועדות — ח״כ סורר עלול לאבד את מקומו בוועדות חשובות
  • הקפאה מדברות — שלילת זכות הדיבור מעל בימת הכנסת לתקופה מוגבלת
  • סנקציות מפלגתיות — דחיית מקום ברשימה בבחירות הבאות
  • הדחה מהסיעה — במקרים חריגים, הרחקה מהסיעה (דורשת רוב של שליש)
📌 חשוב: החוק למניעת "זבנים" (עוברי סיעה) מגביל ח״כ שפורש — לא יכול להצטרף לסיעה קיימת, רק להקים חדשה. נועד לשמר יציבות קואליציונית.