🏛️ שאלות על הכנסת 15
הכנסת היא בית הנבחרים של ישראל — הפרלמנט הישראלי. היא הרשות המחוקקת, אחראית על חקיקת חוקים, פיקוח על הממשלה ובחירת נשיא המדינה. יושבת בירושלים מאז 1949.
בכנסת 120 ח״כים. המספר נקבע בחוק יסוד: הכנסת ולא השתנה מאז הקמת המדינה. הוא נבחר בהשראת הכנסת הגדולה מתקופת בית שני.
ישראל משתמשת בשיטה ארצית יחסית. כל המדינה היא אזור בחירות אחד, והמפלגות מגישות רשימות. כל מפלגה שעוברת את אחוז החסימה (3.25%) מקבלת מושבים באופן יחסי לקולות שקיבלה.
חוקים בעלי מעמד חוקתי שמגדירים את עקרונות היסוד של המדינה. מאחר שאין חוקה פורמלית, 14 חוקי היסוד יוצרים יחד "חוקה בפרקים" — בנושאים כמו זכויות אדם, הכנסת, הממשלה והצבא.
יו״ר הכנסת מנהל את ישיבות המליאה, שומר על הסדר, קובע את סדר היום וחותם על חוקים שאושרו. הוא גם ממלא את מקום נשיא המדינה בעת הצורך ומייצג את הכנסת כלפי חוץ.
הצעת חוק מוגשת, עוברת קריאה טרומית, דיון בוועדה, קריאה ראשונה במליאה, דיון מעמיק בוועדה, וקריאה שנייה ושלישית. חוק מאושר ברוב רגיל אלא אם נדרש רוב מיוחד.
קואליציה — המפלגות שתומכות בממשלה ומחזיקות ב-61+ מושבים. האופוזיציה — שאר המפלגות, שמבקרות את הממשלה ומציעות חלופות. לראש האופוזיציה מעמד רשמי בחוק.
גופים קטנים של ח״כים שדנים בנושאים ספציפיים. יש ועדות קבועות (כספים, חוץ וביטחון, חוקה) וזמניות. בוועדות נעשית עבודת החקיקה המעמיקה כולל דיונים עם מומחים.
אחוז החסימה הוא המינימום של קולות שמפלגה צריכה לקבל כדי להיכנס לכנסת. כיום הוא עומד על 3.25% מכלל הקולות הכשרים. אחוז זה עלה מ-1% בתחילת המדינה, דרך 1.5% ו-2%, כדי לצמצם פיצול סיעתי.
הנשיא מטיל הרכבת ממשלה על ח״כ שלדעתו יצליח (בדרך כלל ראש המפלגה הגדולה). המועמד צריך להציג ממשלה ולקבל אמון של 61 ח״כים.
25 כנסות מאז 1949. הכנסת הראשונה נבחרה ב-25.1.1949, הנוכחית (ה-25) בנובמבר 2022. חלק כיהנו קדנציה מלאה (4 שנים) ואחרות פוזרו מוקדם.
"חוק הנורבגי" מאפשר לשרים לוותר על מושבם בכנסת. במקומם נכנסים הבאים ברשימת המפלגה. המטרה היא הפרדה בין הרשות המבצעת למחוקקת ומתן ייצוג לח״כים נוספים.
הצעת חוק ממשלתית מוגשת ע״י הממשלה ועוברת ישירות לקריאה ראשונה (ללא קריאה טרומית). הצעת חוק פרטית מוגשת ע״י חבר כנסת בודד ודורשת אישור בקריאה טרומית לפני שממשיכה. הצעות ממשלתיות עוברות בשיעור גבוה יותר.
פסקת התגברות היא מנגנון שמאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל ע״י בית המשפט העליון. הרעיון הוא שברוב מיוחד (61 או יותר), הכנסת יכולה "להתגבר" על פסיקת בג״ץ. הנושא שנוי במחלוקת ציבורית ומשפטית גדולה.
לישראל אין חוקה כתובה אחת כמו במדינות רבות. במקום זה, יש 14 חוקי יסוד שנחקקו בהדרגה מ-1958 ויוצרים יחד "חוקה בפרקים". החלטת הררי מ-1950 קבעה שהחוקה תיכתב בפרקים, וכך נוצר המצב הייחודי הזה.
🌐 שאלות על האתר 10
פלטפורמה שמנגישה מידע על הכנסת באמצעות AI. כוללת מידע על ח״כים, הצבעות, חקיקה, ציר זמן, מצפן פוליטי, חידון ועוד — בעברית ובחינם.
לא. פרויקט עצמאי שאינו קשור רשמית לכנסת ישראל. נוצר כדי להנגיש מידע פרלמנטרי לציבור באמצעות טכנולוגיה מודרנית, על בסיס נתונים ציבוריים ופתוחים.
המידע מגיע ממקורות ציבוריים: ה-API הפתוח של הכנסת (OData), פרסומים רשמיים, ארכיונים פרלמנטריים, ומקורות מידע היסטוריים מאומתים. כל הנתונים מעודכנים באופן שוטף.
מודלי AI מתקדמים שאומנו על מידע פרלמנטרי ישראלי. ה-AI עונה בשפה טבעית, משווה ח״כים, מנתח הצבעות ומסביר חקיקה — על בסיס נתונים אמיתיים ומאומתים.
כן! חינמי לחלוטין — האתר והבוט. אין מנויים, פרסומות או עלויות נסתרות. מידע פרלמנטרי צריך להיות נגיש לכל אזרח.
שתפו עם חברים, דווחו על באגים, הציעו רעיונות, או צרו קשר דרך הבוט בטלגרם. כל משוב מתקבל בשמחה!
@HaKnessetBot — שאלות על ח״כים, הצבעות, השוואות, חידונים, עובדות, דיבייט AI ועוד. 30+ פקודות ותמיכה בשפה חופשית.
אנחנו משקיעים מאמץ רב בדיוק המידע. כל הנתונים על הצבעות, חברי כנסת וחקיקה מגיעים ממקורות רשמיים. עם זאת, ככל כלי AI, ייתכנו אי-דיוקים נקודתיים. אם מצאתם טעות — נשמח לדעת כדי לתקן!
כן! חלק מהתכנים זמינים גם בערבית, כולל חידון פרלמנטרי, מצפן פוליטי ועוד. אנחנו ממשיכים להרחיב את התוכן בערבית כדי להנגיש את המידע הפרלמנטרי לכלל אזרחי ישראל.
הדרך הקלה ביותר היא דרך הבוט בטלגרם — @HaKnessetBot. אפשר לשלוח הודעה חופשית או להשתמש בפקודת /about. הצוות קורא את כל ההודעות ומשתדל להגיב בהקדם.
🔍 לא נמצאו שאלות תואמות. נסו מילות חיפוש אחרות.