📜 איך חוק נולד בכנסת?

הכל מתחיל מרעיון. חבר/ת כנסת, ועדה, או הממשלה כותבים את ההצעה בנוסח משפטי ומגישים אותה למזכירות הכנסת. ח״כ רשאי להגיש כמה הצעות שירצה.

⏱️ משך ממוצע: ימים עד שבועות לכתיבת ההצעה

ההצעה מועברת לוועדה המתאימה. כאן מתרחשת ״העבודה השחורה״ — הוועדה שומעת מומחים, ארגונים ונציגי ציבור. היא יכולה לשנות, למחוק, להוסיף, או לקבור את ההצעה בשקט.

⏱️ משך: שבועות עד חודשים — אין הגבלת זמן

ההצעה מגיעה למליאה — אולם הכנסת. הח״כים דנים ומצביעים: ״האם רעיון ההצעה מקובל?״ זו הצבעה על העיקרון, לא על הפרטים. אם עוברת ברוב — חוזרת לוועדה להכנת נוסח סופי.

⏱️ משך הדיון: שעות ספורות עד יום

אחרי שעברה בקריאה ראשונה, ההצעה חוזרת לוועדה. כאן בודקים כל סעיף, מנסחים מחדש, ומאפשרים לח״כים להגיש ״הסתייגויות״ — שינויים שיוצבעו בנפרד בקריאה שנייה.

⏱️ משך: שבועות עד חודשים — השלב הכי פחות מפורסם אבל הכי חשוב

השלב המפורט ביותר. המליאה מצביעה על כל סעיף בנפרד. ח״כי אופוזיציה מציגים הסתייגויות ומצביעים עליהן — לפעמים מאות, כ״פיליבסטר ישראלי״.

⏱️ משך: שעות עד ימים — תלוי במספר ההסתייגויות

הרגע הגדול! המליאה מצביעה על החוק כולו בנוסח הסופי. אם רוב מצביע בעד — החוק אושר! בד״כ הקריאה השנייה והשלישית מתקיימות באותו יום.

⏱️ משך: הצבעה אחת — דקות ספורות

אחרי האישור, החוק מתפרסם ב״ספר החוקים״ — הפרסום הרשמי (״רשומות״). מרגע הפרסום, הוא חלק מהמשפט הישראלי. חלק מהחוקים נכנסים לתוקף מיד, וחלק בתאריך עתידי.

⏱️ כניסה לתוקף: מיידי, או בתאריך עתידי שנקבע בחוק