חסינות פרלמנטרית מגנה על נבחרי הציבור מלחצים חיצוניים. בישראל, מעוגנת בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951.
החוק מבחין בין שני סוגי חסינות:
🔒 חסינות מהותית
- מוחלטת — לא ניתנת להסרה
- מגנה על הצבעות ונאומים
- חלה גם אחרי סיום הכהונה
- חופש ביטוי פרלמנטרי
📋 חסינות דיונית
- ניתנת להסרה בהצבעת מליאה
- מגנה ממעצר והעמדה לדין
- חלה רק בזמן כהונה
- ניתן לוותר מרצון
ועדת הכנסת (ועדת הבית) דנה בבקשות להסרת חסינות ובוחנת אם יש הצדקה להסיר את ההגנה.
הוועדה שומעת את היועמ״ש ואת חה״כ הנוגע בדבר, ומעבירה המלצה למליאה. ההחלטה הסופית — בידי 120 חה״כים.
בקשת היועמ״ש
היועמ״ש מגיש בקשה לוועדת הכנסת בצירוף כתב אישום מנוסח.
דיון בוועדת הכנסת
שימוע לחה״כ, בחינת הצדקה ובדיקת מוטיבציה פוליטית.
המלצת הוועדה
הוועדה מצביעה ומעבירה המלצה למליאה. ההמלצה אינה מחייבת.
הצבעה במליאה
רוב רגיל (61 מ-120) להסרה. הצבעה גלויה.
העמדה לדין
הפרקליטות מגישה כתב אישום לבית המשפט.
פרשות חסינות מרכזיות בתולדות הכנסת:
אריה דרעי 1993–1999 חסינות הוסרה
מייסד ש״ס, הואשם בשוחד ומרמה. חסינותו הוסרה ב-1993, הורשע ונדון ל-3 שנות מאסר. הפרשה הובילה לתיקון החוק ב-2005.
בנימין נתניהו 2019–2020 ויתור עצמי
ביקש חסינות מתיקי 1000, 2000, 4000. משך הבקשה בינואר 2020 לפני סיום הדיון. המשפט החל במאי 2020 — ראש ממשלה ראשון שעומד לדין בכהונתו.
חיים רמון 2006 ויתר על חסינות
שר המשפטים, ויתר על חסינותו לאחר אישום במעשה מגונה. הורשע ונדון לעבודות שירות.
אברהם הירשזון 2007 חסינות הוסרה
שר האוצר (קדימה), חסינותו הוסרה בחשד למעילה. הורשע ונדון ל-5 שנות מאסר.
עזמי בשארה 2007 נמלט מהארץ
חה״כ מבל״ד, נחשד בריגול. נמלט מישראל לפני ההסרה. חסינותו הוסרה בדיעבד.
חנין זועבי 2010–2016 הניסיון נכשל
חה״כ מבל״ד שהשתתפה במרמרה (2010). ניסיונות להסיר חסינותה נדחו — הוועדה קבעה שמדובר בפעולה פוליטית.
נתונים מרכזיים מאז 1951:
נושא שנוי במחלוקת בדמוקרטיה הישראלית:
✅ בעד
- הגנה מרדיפה פוליטית
- חופש ביטוי בפרלמנט
- ייצוג עמדות לא פופולריות
- מקובל בכל הדמוקרטיות
- עצמאות הרשות המחוקקת
❌ נגד
- מחסה לפושעים שנבחרו
- אי-שוויון בפני החוק
- ניצול לעיכוב הליכים
- תהליך פוליטי מטבעו
- פגיעה באמון הציבור