💥 הצבעת אי-אמון — כשהכנסת מפילה ממשלה

הכלי שמאפשר לכנסת להפיל ממשלה. הממשלה חייבת ליהנות מאמון רוב חברי הכנסת.

מאז 2001, נדרשת אי-אמון קונסטרוקטיבית — לא מספיק להצביע "נגד". יש להציע ראש ממשלה חלופי ולגבש רוב של 61 ח״כים.

📌 התהליך צעד אחר צעד

מאות הצעות הוגשו, רובן נפלו. הבולטות:

מהצעות אי-אמון בכנסת הראשונה ועד ימינו. סננו לפי תוצאה:

כל מדינה עיצבה את הכלי אחרת:

מה מצב הקואליציה בכנסת ה-25?

🔍 למה קשה?

• עודף 3 מנדטים — צריך לאבד 4+ חברים כדי לרדת מ-61.
• אופוזיציה מפוצלת — יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו וח״כים ערבים לא מסכימים על מועמד.
• דילמה חרדית — ש״ס ויהדות התורה לא יתמכו בממשלה שלא תענה על דרישותיהן.
• גורם ביטחוני — מלחמת חרבות ברזל מקשה על פירוק הקואליציה.

⚠️ תרחיש: פרישת סיעה שלמה + הסכמה על מועמד חלופי. בפועל — סבירות נמוכה בהרכב הנוכחי.

• 🏆 פעם אחת ב-76 שנה — מהשיעורים הנמוכים בעולם.
• 📊 כ-8 הצעות בשנה — כמעט כולן נכשלות.
• 🇩🇪 המודל הקונסטרוקטיבי הושפע מחוקת גרמניה (1949).
• 🔄 אחרי 1990 ניסו בחירה ישירה לרה״מ — וחזרו לשיטה הישנה.
• 📜 חוק יסוד: הממשלה (2001) — חייבים לנקוב בשם מועמד חלופי.